אין מספר קבוע של פעמים בשבוע או בחודש שנחשב למספיק סקס. תדירות שמתאימה לאדם אחד יכולה להרגיש לאחר מעטה מדי או מעייפת. גם בתוך אותה זוגיות הרצון משתנה לאורך הזמן. השאלה המועילה היא לא כמה אחרים עושים את זה, אלא האם חיי המין שלכם רצויים, נעימים ומספקים לשניכם.
אפשר לקיים יחסי מין לעיתים קרובות ועדיין להרגיש שחסרה קרבה. אפשר גם לקיים אותם לעיתים רחוקות ולהיות מרוצים מאוד. המספר לבדו לא מספר אם יש הקשבה, הנאה, ביטחון או מקום לומר לא.
לפני שסופרים, כדאי להבין מה חסר
מאחורי השאלה ״כמה סקס זה מספיק?״ מסתתרות לעיתים שאלות אחרות לגמרי: האם אני מרגיש רצוי? האם אנחנו קרובים כמו בעבר? האם הצרכים שלי מקבלים מקום? לפעמים חסרה הנאה גופנית, ולפעמים דווקא חיבה, תשומת לב או תחושה שבן או בת הזוג עדיין נמשכים אלינו.
ההבחנה הזאת משנה את השיחה. אם מה שחסר הוא מגע יומיומי, תוספת של יחסי מין לא בהכרח תענה על הצורך. אם חסרה הנאה בזמן הסקס, הגדלת התדירות בלי לדבר על מה נעים ומה לא עלולה להשאיר את אותה אכזבה, רק לעיתים קרובות יותר.
כדאי לשאול את עצמכם גם מדוע אתם רוצים לקיים יחסי מין במפגש מסוים: מתוך חשק וסקרנות, כדי להרגיש קרובים, או בעיקר מחשש לאכזב? הרצון לשמח את הצד השני יכול להיות חלק ממפגש רצוי, אבל הוא לא מחייב להתעלם מחוסר רצון, מכאב או מאי־נוחות.
מה משפיע על התדירות שמתאימה לכם?
עייפות, מתח, מצב בריאותי, תרופות, שינויים הורמונליים ותקופות עמוסות עשויים להשפיע על החשק. גם איכות הקשר והחוויה המינית עצמה יכולות לשנות את הרצון להתקרב. לכן אין סיבה לצפות שהתדירות תישאר זהה בכל שלב בחיים.
גם התגובה לאחר יחסי מין משתנה מאדם לאדם וממפגש למפגש. יש מי שמרגישים ערניים, אחרים רוצים לישון, ולפעמים פשוט נעים לנוח יחד. אין בסיס להנחה שכל הגברים ״מאבדים אנרגיה״ ושכל הנשים דווקא מתמלאות בה. עייפות קלה אחרי מפגש אינה כשלעצמה סימן שהגזמתם; כאב, תשישות חריגה או מצוקה שחוזרים על עצמם מצדיקים תשומת לב.
חמישה דברים שכדאי לבדוק במקום לעמוד במכסה
- האם יש רצון חופשי? לשני הצדדים צריך להיות מקום להסכים, לסרב, לעצור או לשנות כיוון. הסכמה קודמת אינה התחייבות לפעם הבאה, וגם תכנון מראש אינו מחייב לקיים יחסי מין כשכבר לא רוצים.
- האם המפגשים נעימים? לא כל מפגש חייב להיות יוצא דופן, אבל כאב חוזר, אי־נוחות או תחושה שצריך לסבול כדי לרצות את האחר אינם מדד לחיי מין מספקים.
- איך מרגישים אחר כך? רוגע, הנאה או קרבה יכולים לעזור להבין מה מתאים לכם. אם שוב ושוב מופיעות חרטה, ריקנות או תחושה שלא הקשיבו לכם, כדאי לברר מה קורה ולא להסתפק בשינוי המספר.
- האם יש מקום לקרבה בלי סקס? אם כל חיבוק נתפס כהתחייבות להמשך, עלול להיווצר לחץ גם סביב מגע פשוט. כדאי לאפשר חיבה שאינה חייבת להתקדם לשום מקום.
- האם התדירות מתאימה לחיים כרגע? מפגשים שבאים שוב ושוב על חשבון שינה, בריאות או אחריות יומיומית עשויים לדרוש התאמה. מנגד, תדירות נמוכה אינה בעיה בפני עצמה כשאין סביבה מצוקה או חוסר שביעות רצון.
כשלא רוצים באותה תדירות
פער בחשק לא אומר בהכרח שמישהו אוהב פחות או שמשהו בו לא תקין. הוא כן דורש שיחה, במיוחד כשהאחד מרגיש דחוי והאחר מרגיש שנדרשים ממנו יחסי מין. אין חובה למצוא ״ממוצע״ שבמסגרתו מישהו מקיים סקס בניגוד לרצונו.
עדיף לדבר בזמן רגוע, מחוץ למפגש המיני ולא מיד אחרי סירוב. במקום ״אנחנו אף פעם לא עושים סקס״, אפשר לומר: ״אני מתגעגע לקרבה בינינו ורוצה להבין מה נעים לך בתקופה הזאת״. אחר כך צריך גם להקשיב לתשובה, בלי להפוך אותה לוויכוח על מי צודק.
אפשר לבדוק יחד מה מקשה על הקרבה: שעה מאוחרת, חוסר פרטיות, עומס או מגע שלא נעים לאחד הצדדים. לפעמים מועיל לפנות זמן משותף בלי מסכים ובלי הבטחה לסקס. המטרה היא ליצור מקום לרצון, לא לקבוע משימה שצריך לסמן עליה וי.
מתי כדאי לפנות לעזרה?
ירידה פתאומית בחשק, כאב בזמן יחסי מין, קושי מתמשך בתפקוד המיני או תשישות חריגה הם סיבות לפנות לרופא או לרופאה. כשהקושי העיקרי הוא לחץ, ריחוק או מריבות חוזרות סביב מין, אפשר לשקול טיפול מיני או זוגי אצל איש מקצוע בעל הכשרה מתאימה.
אין צורך לנהל טבלת ביצועים כדי לדעת אם יש לכם מספיק סקס. בדקו אם אפשר לדבר בכנות, אם הגבולות מכובדים ואם המפגשים נותנים לכם משהו שאתם באמת רוצים. כשהתשובה אינה ברורה, זו נקודת פתיחה לשיחה — לא הוכחה שנכשלתם במכסה כלשהי.
