בעבר, בשנת 2006, יצאה לסינמה קומית רומנטית מקסימה בשם “The Holiday”, בה שני נשים ממרחקים גדולים באיזשהו אוקיינוס מחליפות בתים למשך שבוע אחד ומגילות באהבה (אך לא זו ביניהן). ההתרחשות מצחיקה ומבדרת, והסרט הפך לקלאסיקה טבתית משעשעת. מאז, חיכינו זמן רב, ועתה, סוף סוף, הגיע הזמן לגרסה שלנו של “The Holiday”!
הפה שלנו לא בדיוק מחליף בתים עם נשים אחרות, אלא מתמקם עם גברים רווקים אטרקטיביים שמבקשים לפתוח את ליבותיהם ולבבותיהם באהבה, או אולי במה שמסתבר ככיסוי לפשע אלים.
LoveRoom מגדירה את עצמה כ”אתר שמשלב את היתרונות של שיתוף דירות עם אלמנטים של אתר היכרויות, כדי להציע דרך חדשה ואינטימית להכיר אנשים בודדים”. בפשטות, זה דומה לאתרים כמו VRBO או HomeAway, המאפשרים שיתוף בתים, אך עם ציפייה לקשר רומנטי או מיני מיד עם ההגעה. מה יכול להשתבש?
אין בכוונתי להיות שמרנית או להקטין את חשש, אך מתוך כל הרעיונות הלא שגרתיים שקיימים, נראה שזה אולי אחד הקיצוניים שבהם. אם אתם חייבים “להתחבר” עם מישהו, עדיף פשוט לנסות ויברטור, גנן בבריכה, או משהו אחר – אל תיסעו למחוזות הזרים, לתרבות שונה ולגבר זר. זאת החלטה שיכולה להוביל לבעיות קשות, לסכנות ולמצבים בלתי צפויים.
פוסט אחר בבלוג LoveRoom שאל את השאלה, “מדוע על נשים להצטרף ל-LoveRoom?” התשובה הלא ישירה, כמובן, היא שנשים לא צריכות להצטרף כי הרעיון מhlt ומסוכן מהותית. עם זאת, האתר טען שנשים צריכות להצטרף כדי לסייע במימוש מטרתו לשחרר נשים מעכבות מיניות. מטרה נעלה, לא כן? (הערה סרקסטית שלי.)
עד שהאתר ילמד איך לאפשר לחברים להחליף בתים מבלי לסכן את עצמם מיותר, LoveRoom יישאר בשלב של “בחורים שמחפשים נשים”. הם יכולים להמשיך לחכות ל נשים צעירות וחמות שיפתחו בפניהם את דלתותיהן כמו פנטזיה, כי אני בעצמי לא מתכוונת להצטרף בקרוב.
ולא הייתי מאמינה שאני אומרת את זה, אבל טינדר נראה כרעיון יותר טוב.
עוד על היכרויות
התחלתי “להתנסות” עם סוס כדי לשפר את חיי האהבה שלי.
סטיבן קולברט מציין בטעם טוב את עצות ההכרויות שלו.
15 סימנים שממש את נמצאת בדייט אמיתי.
