אם את מתגוררת בניו יורק, את אישה ואורחת את הרכבת התחתית, סביר להניח שהכרת כבר את בריאן רובינסון. הידוע בכינוי “רומיאו הרכבת” הוא גבר שטוען שהזדמן לו להכיר מעל ל-500 נשים דרך הרכבת והתמקד בסיפור האישי שלו על כיצד הוא הצליח להיכנס וליצור קשר עם נשים בסביבת הטרמפולינה העירונית. במסגרת שיחת קריאה או סתם לסיפוק ההנאה או אפילו ההתרגשות, הוא אף כתב ספר שכולו על שיטות העבודה שלו וכיצד גברים אחרים יכולים לחקות אותו וליצור קשרים מסוג זה בעצמם.
כמובן, מספר זה של 500 נשים נשמע גבוה מאוד, אך בנקודת מבטו של בריאן, עיקר השיטה שלו לא מבוססת על עמידה על הרגליים או ניסיון להרתיע ביטחונית, אלא על גישה נעימה, מרומזת ומלאת ביטחון שמרבית הנשים מצאו כנעימה וזורמת. הוא מציין כי המהות היא לא להיות אגרסיבי, אלא לנסות לגייס את תשומת הלב באופן קליל וחיובי.
הטקטיקות של בריאן לרכישת נשים במרחב הציבורי
בריאן מספר כי הוא מתחיל את השיח בשאלות פשוטות כמו: “האם זה קו מקומי או מהיר?” וגם משוחח על מראה או אופי שמושך את תשומת ליבו, כמו למשל: “שמעתי קליטה עם מבטא – מאיפה את?” זוהי דרך מצוינת לפתוח שיחה כי רוב הנשים בניו יורק מגיעות מחוץ לעיר, מה שמקל על הגבר להתחבר אליהן. לאחר מכן, הוא מציע להמשיך את השיחה מתוך עניין אמיתי במה שהיא עושה, מזהה תחומי עניין משותפים ומביע סקרנות לגבי המקום ממנו היא מגיעה.
אחד מהשלבים החשובים בטקטיקה שלו הוא חיזוק החיבור באמצעות שיחה על נושאים שמעניינים את הנשים, ולאו דווקא על היופי החיצוני שלהן. הוא משתמש בשאלה כמו: “האם תהיי מעוניינת להחליף אימייל כדי שנוכל להמשיך את השיחה?” ומדגים שאפשר להשתמש בזמן הקרון הלח באופן מחושב כדי להציע המשך קשר ישיר, מבלי להעמיס על ההכרות.
האמינות והתוצאות של השיטות של רובינסון
על פי דיווחים, רובינסון הצליח לקבל את פרטי הקשר של בקרב 80% מהנשים שפנה אליהן, ואף לא הייתה אשת אחד מהם שפגשה אותו בתגובה שלילית ולבשה אותו מבחוץ. אחת הנשים שהתראיינה אמרה כי הוא היה מאוד מעניין, התמיד והרבה לנסות, ואם כי לא תמיד זה מצליח, היא סוברת שהאסטרטגיה המינימלית של “לדבר סתם” היא שיטה לגיטימית לבנות שיח נוח ולא מאולץ.
בריאן מחזיק תמיד כרטיס MetroCard פעיל כדי להיעזר באנשים במצוקה, לדוגמה, נשים שמתקשות לחדור לתוך המחלון של הקטר או נאלצות להמתין זמן רב. הוא מצביע על כך שהשיחות הקצרות הן חלק מ”אמנות הפגישה”, והוא משקיע ביצירת חוויות חיוביות שנועדו להכיר אנשים חדשים באופן קליל ובלי לחץ.
המבט על כנות וכוונה במפגשים אלו
למרות ההצלחה שבריאן מציג, ניתן להבחין כי הוא בעיקר נהנה מהמשחק והאתגר שביצירת ההיכרויות, ופחות מהקשר האמיתי שנוצר. הוא מתאר זאת כאילו מדובר באומנות של לשחק אותה חיובי ומלא תשומת לב, בעוד שהמשמעות האמיתית היא שאותן מפגשים הם רק שלב בתהליך ארוך יותר שבמרכזו מטרה אחת – השגת מספרים ויצירת מוניטין.
מבחינה רגשית, זה עלול להיתפס כגישה מזויפת, כי היא מתעסקת ב”להראות טוב” ולא בלהיות כן ואותנטי. כך, גם אם הוא משדר חברותיות ונעימות, המטרה הסופית היא להשיג תוצאות בכל מחיר, והחלק המעניין הוא לא ההכרות עצמה, אלא תורת המשחק של השיטות ומבחני היכולת האישיים.
נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך
- גבר חסר בית שמצליח לשכנע נשים לישון עמו למקום מגורים
- זוג שמתאמן יחד בסטריפטיז ומותיר אותך מזיע מהתרגשות
- תשעה טעמים של סטארבקס שכדאי להפוך לקונדומים
